סטפן צוויג, רטוריקה של קורבן. עיונים ביצירתו ובחייו של הסופר הרומנטי היהודי-וינאי סטפן צוויג

Click to Download

בעשרים ושניים לפברואר 1942, בעיר פטרופוליס שבברזיל, החליט סטפן צוויג למות. היה זה מוות מחושב היטב. נפילת סינגפור לידי מדינות הציר אולי הביאה להחלטה המעשית, אך הרעיון של התאבדות כסיום דרמטי נאות, לא רק לנובלות שכתב אלא גם לחייו, ליוותה את צוויג מתחילת דרכו.

צוויג היה דטרמיניסט ופסימיסט. ביצירותיו ניתנת לאדם רק בחירה אחת בין שתי אפשרויות: להרוג את חיי הרגש ולחיות, או לחיות את חיי הרגש ולמות. בין אם כתב נובלה, רומן, מחזה או ביוגרפיה, מתחת לפני השטח סיפר צוויג תמיד את אותו סיפור - על אדם הבוחר לחיות חיי תשוקה אובססיבית, שכן רק חיים מלאי תשוקה ורגש הם חיים ראויים לחיותם. והיות שחיים כאלה אינם אפשריים, כמו מרטיר המעיד על אמונתו, כך צולב את עצמו גיבורו של צוויג על מזבח תשוקתו.